קורה כאן אירוע

קורה כאן אירוע גדול, המדינה כולה, גם מי שלא מעורב וגם המון מעורבים, ומעורבים בנשמתם, מעורבים בחייהם, בנפשם, בכול מאודם. 

קורה כאן אירוע והוא קורה וקורה זה שנתיים, ויותר משנתיים, יותר מעשור, יותר יותר מעשור. בשנתיים הללו האירוע הגיע לפיצוץ עצום. ההדף שלו ענק ואין אחד שלא ספג ממנו. רבים התרסקו. המון פצועים. כאב ודם ושכול. פציעות גוף ופציעות מוסר לרוב, ומוות, שכול. אֵבל גדול ומקיף. גם מי שלא איבד חי בתוך עננה של אבל ושכול. וכמעט אין מי שלא איבד או לא מכיר. 

קורה כאן אירוע גדול. כולנו שחקנים בו. כולנו מטולטלים בו עד עמקי נפשותינו. רובנו ניצבים וצופים במה שגורם להרס חיים פה. יסודות קורסים וחוטים דקים של קיום שחיברו אינם מחזיקים עוד. אינם עוד. החורבן מוחשי. האיום כבר עוצר נשימה, מעורר חלחלה, גורם לתגובות חריפות, דוחף לעזוב ולצאת מאזור האימה, לצאת מכאן, מן הבית. הפחד דוחף. אכזבה עמוקה וחוסר אונים מתווים צעדים של ייאוש. רבים מחליטים להציל משפחות, להציל את עצמם, לעזוב ארץ מולדת שנותרה עירומה מִשכינה ומרוך. ארץ בוערת. 

קורה כאן אירוע גדול, גורף, מציף, מאיים ומתיש. השפה השתנתה. עדיין נדמה שהרוב כרגיל, שאפשר כרגיל, שרגיל יצמיח כוחות ויחזור. אך יום ועוד יום והקרקע רק מתבקעת. 

העם, למה שקוראים בשם הכללי 'העם', הוא חלקי וקטן. רוחו איתנה, טעונה בזיק אמונה, אך גם היא תוהה ונחלשת. העם מגוייס ונכנס למקומות שניטשו. העם מתנדב ויוצא לרחובות, אך העם בחלקו. חלקו האחר מִנגד. שנאה וכאב עושים כותרות, מציתים רחובות, סודקים לבבות, מפרקים, משַברים, אחראים לזיהום האוויר. עיוורון מוליך אנשים לקצה, סימני שאלה מתרבים, הקיום מוטל בספק. 

קשה כאן. זדון ואיוולת מושלים ברמה, חוק ומשפט נרמסים, וקול ענות חלושה איננו מספיק. העם מייצר גיבורים, עומדים חשופים כנגד עוולות ושרירות, נושאי הלפיד, ותמיכה מבוששת לבוא. היסוס ושיקול השררה מונעים פעולות הצלה. וחלק ניכר של העם עוד ממתין. נאמן לעצמו ופוחד. מאמין בַּיושר, מקווה, מתפלל, ויושב במקומו. 

מתחולל פה אירוע גדול. בועט בכולנו. נשמעות סיסמאות וקריאות ואין בנמצא מושיע. בחוסר ברירה ובחוסר מידע ובחוסר גישה כוחו של יחיד ויחידה נרפה ונרגע. הזירה ריקה מעושי הבשורה ומיד מתמלאת בחורשי הרעה. האירוע גְדול מימדים ונורא. מאחוריו אולי מסתתר אור כלשהו, או התחלה חדשה, אך בלעדינו ילך האירוע הזה ויגדל, ואנחנו נטבע. 

קול קורא – 

במדבר? 

ויקרא? 

בדברים? 

בשמות? 

בראשית? 

אנחנו מחפשים את הגרעין הפנימי. איך נקרא לו? – רוח? אמונה? השראה? בלי שם? גרעין בסיסי עמוק, מעבר לכול. נקי, זך, שאכן קיים. קיומו מחזק את האמונה בו; האמונה בו מחזקת את קיומו. גרעין האדם. גרעין היקום. גרעין הרוח. אוטונומיה מוחלטת. 

מחפשים אותו. איבדנו את הקשר אליו ושכחנו את האמון בו. המבט אליו הוא דרך האחר. דרך האחר לראות מה בנו. זהו תהליך שלא הסתיים והוא מתחיל פה, ברגע זה. 

8.11.2025   שבתאי