נאום מחאה - הוד השרון

נאום מחאה הוד השרון – פרופ' מירב רוט – 03.08.24

אנחנו בסיומו של אחד השבועות המטורפים בתקופה המטורפת הזאת, שהתחיל עם הטרגדיה של 12 הנערים שנרצחו במג'דל שמס, המשיך בפריצה של המון זועם שכלל חברי כנסת ושרים לבסיס צה"ל שנאלץ לגייס אוגדה כדי להגן על עצמו מפני נבחרי עמו והמליציות שלו, ועכשיו במקום עסקת חטופים שנראתה לרגע כאפשרית, כולנו מתלבשים יפה לקראת הדייט שלנו עם מתקפה משולבת של איראן וחיזבאללה ותימן ולך תדע מי עוד.

אני פסיכואנליטיקאית וביחד עם חברותי הקמנו את מערך FLM לטיפול ארוך טווח בחינם במשפחות החטופים, במשפחות הנרצחים, בפדויי השבי ובשורדי 7.10. חשוב לי לומר שאם מישהו מכיר נפגעי 7.10 שלא קיבלו עדיין מענה טיפולי, תפנו למארגני המחאה שיתנו לכם את הטלפון שלנו – ונמצא להם מענה טיפולי.

במסגרת המערך, אני עובדת עם משפחות הנרצחים ומשפחות החטופים ופדויי השבי, והבעיה שלי, של כולנו, היא שהמילים לא מצליחות לבטא את המציאות הזאת. אתה רוצה לזעוק בשפה אחרת. שימציאו שפה לאסונות שחורגים מכול האסונות. שפה שמבקעת את עור התוף, שפורצת את ערלוּת הלב של מקבלי ההחלטות. הייתי בכיכר החטופים בחמישי, שמעתי אח זועק בגרון ניחר: "תחזירו לי את אח שלי". מה לא ברור?! את היכולות המבצעיות הנפלאות שלנו צריך להשקיע רק ואך ורק בזה שיחזירו לו את אח שלו ויחזירו למטופלת שלי, שחזרה מהשבי אחרי 50 ימים, את בעלה ואבי ילדיה שעודנו בעזה כבר למעלה מ250 ימים נוספים! אני יושבת איתה ואני מתפלאת שהיא ואני נראות כבני אדם שלמים כשהיא מספרת לי מה הילדים שלה אומרים לה על אבא שלהם. איך אנחנו לא מתפוררות מיגון ותדהמה? איך כולנו לא? כמה מטורף העולם יכול להיות, שממשלת ישראל לא עוצרת הכול הכול הכול ורק עוסקת בהחזרתם הביתה? 

אז אנחנו הורגים להם עוד ועכשיו הם הורגים לנו עוד ואז נחסל להם בכיר ואז הם יחסלו לנו בכיר ואז ימותו עוד ילדים בעזה ועוד ילדים במג'דל שמס חלילה? זאת התכנית? ואני אואשם כבוגדת כי אמרתי ילדים בעזה וילדים במג'דל שמס באותו משפט? מה לא ברור שילדים מתים בכל מקום זה לא רק הדבר העצוב והנורא ביותר בעולם, אלא גם התוכנית האסטרטגית הגרועה בעולם???

לפעמים מגיע לקליניקה מטופל ומספר שהוא רב עם כול העולם. הוא שונא את אבא שלו, הוא לא מדבר עם האחים שלו בגלל ירושה, גרושתו היא השטן, הבוס שלו שקרן והעובדים שלו חותרים תחתיו. וכמטפלת את יודעת שהוא תיכף ישפוט גם אותי לפי אותו קריטריון – אני בעדו או נגדו. ותמיד הנרטיב של אדם כזה הוא לא שהוא תוקפן, אלא שהוא קורבן. 

אין אדם מסוכן מזה שמגדיר עצמו כקורבן. 

חירותו של הקורבן היא חסרת גבולות. כקורבן הוא מרשה לעצמו להתקיף את כולם בלי שום ביקורת עצמית, בלי שום תכנית, בלי שום אופק של תקווה. כל הטיפול באדם כזה יתרכז בניסיון להעביר אותו מעמדת קורבן לעמדת ריבון על חייו. כריבון הוא יתחיל לשאול את עצמו מה חלקו במחדלים ומרגע שיתחיל לקחת אחריות, גם יוכל להתחיל לבנות את חייו מחדש. 

הממשלה הנוכחית והעומד בראשה הביאו את תחושת הקורבן לשיא עולמי. המטוס שלנו צולל לתהום כי הטייס שלנו מרגיש קורבן.

אני לא יודעת אם אתם זוכרים, שב 2015 טייס גרמני בחברת בת קטנה של לופטהנזה ריסק מטוס נוסעים לתוך האלפים. בתחקיר התגלה שכשהטייס השני הלך לשירותים, הטייס שהשתגע נעל את הקוקפיט. בעקבות המקרה הזה יצא נוהל חדש של חברות התעופה, שקבע לא ניתן יותר לנעול את תא הטייס וחובה על שני הטייסים להיות נוכחים ביחד בקוקפיט תמיד.

דיקטטורות שונאות אורחים בקוקפיט. הן דורשות ומטפחות צייתנות. למרבה המזל, הישראלים, כמו כל אחד ואחת מכם כאן, לא צייתנים, אלא עקשנים. אנחנו לא נסכים להשאיר את הטייס המשוגע לבד ולרסק כל מה שיקר לנו! יש דרכים גבוהות יותר בנפש האנושית שדרכן פותרים בעיות מעוד ועוד הרג! בשיחה, בועידה אזורית, בשיתוף פעולה סביב מה שכן מסכימים עליו, בחיפוש יצירתי אחר פתרונות חדשים שעוד לא חשבו עליהם. אנחנו כאן כדי לקדם "בריאות נפש פוליטית", שתחליף את מעגלי הקסמים של דמוניזציה ואלימות בחזון מרחיק ראות שמבוסס על ערכים של מתינות ושלום. ומספיק להנגיד שלום וביטחון! השלום הוא הביטחון. בשם ביטחון ישראל נהרגו ונפצעו השנה אלפים רבים של ישראלים צעירים ומבוגרים וילדים. אפשר אחרת. צריך אחרת. לעצור את הלחימה ולהתחיל לקדם פתרונות שיחזירו את החטופים הביתה ויחזירו את התושבים לצפון ולדרום, ויאפשרו להורי החיילים לישון בלילה במקום לפחד פחד מוות מהמבצע הנועז הבא. 

המבצע הנועז הבא הוא עסקת חטופים!!! 

המבצע הנועז הבא הוא עצירת המלחמה ובניית תכנית שיקום כוללת למדינה האהובה והפצועה שלנו.

אפשר להחזיר את הטיסה הישראלית למסלול. ברגע שיהיו על ההגה ידיים צנועות, שפויות, חפצות חיים, אתם תראו שלא רק להרוס אפשר במהירות מסחררת, גם לתקן אפשר במהירות מסחררת. בזכות אזרחים ואזרחיות עקשנים כמוכם זה יקרה, ועד שזה לא יקרה, נבוא לכאן שוב ושוב ושוב, כדי להטיס את המדינה שלנו חזרה אל-על. ואז, כשניקח את ההגה לידיים ונדע שהרוח הישראלית חפצת החיים שוב נושבת לכיוון הנכון, גם אפשר יהיה להתחיל להשתקם מהאבדנים שוברי-הלב שבכאוס הנוכחי אפילו להתאבל עליהם עוד אי אפשר.  

ולפני הכול, כסימן ראשון במעלה להחזרת סדרי עולם למקומם – שישובו כבר החטופים והחטופים לחיק המשפחות שלהם ונוכל לחזור לנשום.