מתוך נאום מחאת כפר סבא 12.10.24

פניה שלי לאחי היהודים מן הצד השני של המתרס הפוליטי – מתוך דברי במחאת כפר סבא בשבת האחרונה – 12.10.24 – מוצאי יום כיפור:

אנחנו כאן עכשיו, רגע אחרי כל נדרי, ואני רוצה לפנות מכאן לאחי היהודים מן הצד השני של המתרס הפוליטי. אני בטוחה שגם בצד שלנו וגם בצד שלכם יש רוב מתון, ערכי וחפץ חיים. בלב אוהב של הנינה של הרב שלמה זלמן קליין, ואחרי הצום החילוני שלי שבו אני שותה מים, אני פונה אליכם עכשיו, כשהגוף עוד מרגיש כמה קשה היה לו לשאת את הצום יום אחד בלבד. ישנם 101 איש ואישה מבני עמנו (אלה מהם שעודם בחיים) מיובשים מצמא ומרעב 237 ימים. לא פרסו לעצמם פרוסת לחם. לא הניחו ראש על כרית. לא התקשרו לאדם אהוב לשאול לשלומו. 101 איש ואישה רועדים מפחד ומבדידות. אני פונה אליכם כי הממשלה שלנו לא לוקחת אחריות על המחדל ולא על תיקונו. במסמך מומחה שהגשתי במסגרת תביעה לוועדת חקירה ממלכתית כתבתי: "לקיחת אחריות מצד המעוול... מהווה גורם מקדם החלמה מכריע." ואם הממשלה לא לוקחת אחריות, התיקון חייב להתחיל מלמטה, מאיתנו, האזרחים. כולנו צריכים לקחת אחריות על הפיצול בינינו ולשלב ידיים במאבק על שובם של החטופים. בריאותנו הנפשית והרוחנית כעם תלויה בזה. אני מפצירה בכם - תפנו אל המנהיגים שלכם... תתעקשו איתם שזה הדבר החשוב ביותר לעשותו כעת. הצטרפו אלינו למאבק על מימוש הפסוק הנפלא "ואהבת לרעך כמוך". טל שוהם... הוא "רעך כמוך", הוא ועוד 100 חטופים. לא יתכן שרוח ישראלית ויהודית שתמיד קידשה ערבות הדדית וראיית האחר תיתן ידה במעל ולא תיקח אחריות ותעשה הכול כדי לסיים את הצום שלהם, שאורך כבר 237 ימים.